החלטה בתיק ע"פ 30552-05-10

בחודש אוגוסט 2003 הוגש כתב אישום כנגד המבקש.

בחודש דצמבר 2009 הורשע הנאשם בחלק מהאישומים בעבירות שיוחסו לו.

בחודש מרץ 2010 נגזר דינו של המבקש בבית משפט השלום בכפר סבא, והוא נידון, בין היתר, לארבעה חודשים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

על הכרעת הדין בלבד, הוגש ערעור לבית משפט זה.

ביום 28.2.11 נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, כאשר הערעור נסב על ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות.

הדיון נדחה לצורך קבלת חוות דעת עדכנית של הממונה על עבודות שירות ליום 11.5.11.

במועד זה, לפנים משורת הדין, וחרף התנגדות המשיבה, נדחה מועד תחילת ריצוי עבודת השירות לבקשת המבקש וכדי שיוכל לעמוד במטלות שמוטלות עליו בלימודי המשפטים, ליום 1.9.11.

ביום 31.8.11 הוגשה לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע עבודות השירות עד ליום 1.1.12 על מנת שיוכל המבקש להגיש במועד עבודות סמינריוניות.

באותו יום, הוגשה על ידו גם בקשה לבית המשפט העליון להארכת מועד להגשת רשות ערעור פלילי, פרט שלא הוזכר בבקשה שהוגשה לבית משפט זה וגם לא במהלך הדיון בבקשה.

ביום 4.9.11 התקיים דיון בבקשת המבקש לעיכוב ביצוע עבודות השירות, ובתום הדיון דחה כב' השופט טל את הבקשה והורה על התייצבות המבקש ביום 7.9.11 לביצוע עבודות השירות, זאת לאחר שהוברר כי הוא לא התייצב במועד שנקבע קודם לכן, ביום 1.9.11, לביצוע עבודות השירות.

ביום 6.9.11 שב והגיש המבקש בקשה לבית משפט זה שכותרתה: "בקשה לעיכוב ביצוע עד מיצוי הדיון ברשות ערעור פלילית". בבקשה נטען כי הוגשה רשות ערעור, יש אפשרות לשינוי פסק הדין ולו של רכיב ריצוי העונש בעבודת שירות, ועל כן נתבקשה בקשת עיכוב הביצוע. יצוין כי בבקשה זו לא הוזכר שבבית משפט זה כבר הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, נידונה ונדחתה. עוד יש לציין כי לבקשה לא צורפה בקשת רשות הערעור הפלילית המוזכרת בה.

המשיבה התנגדה לבקשה תוך שהפנתה גם לכך שהמבקש עשה דין לעצמו ולא התייצב לריצוי עבודת השירות במועד, וכן הפנתה להחלטת בית משפט זה מיום 4.9.11, לכך שלא צורף אישור על הגשת רע"פ ועל כך שממילא ראוי כי אם הוגשה בקשה כזו תוגש בקשה לעיכוב ביצוע בבית המשפט העליון.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטת בית משפט זה מיום 4.9.11, מבלי לזמן את הצדדים, דחיתי את הבקשה, תוך שציינתי כי שנוכח החלטת בית משפט זה מיום 4.9.11 והמפורט בעמדת המשיבה אין הצדקה לקבוע דיון נוסף ולשנות מהחלטתו של בית משפט זה, שממילא שמורה למבקש הזכות להגיש בקשתו כמקובל, יחד עם הבקשה לרשות ערעור פלילי.

המבקש מצא לנכון להגיב על עמדת הפרקליטות וכן על החלטתי זו, והגיש בקשה נוספת לקבוע דיון בבקשה, תוך שצירף מדבקה ובה מספר ההליך בבית המשפט העליון, כאשר עד עתה לא צירף את נימוקי רשות הערעור הפלילי.

לפיכך נקבע הדיון להיום.

המבקש חזר על טיעוניו, ולמעשה, לא היה חידוש בטיעוניו בעל-פה לעומת טיעוניו בכתב.

ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת הבקשה, תוך שהיא מציינת כי לא היה מקום לקבוע דיון בבקשה, כאשר ממילא ניתנה החלטה ע"י בית משפט זה בבקשה לעיכוב הביצוע ולא ניתן להגיש עיון חוזר על החלטה שכזו, מה עוד שהמבקש ידע שהגיש בקשה לבית המשפט העליון. עוד מציינת ב"כ המשיבה, כי הסיכויים לקבלת רשות ערעור פלילי אפסיים, כאשר גם הסיכויים לקבלת הארכת מועד להגשת הרע"פ קטנים ביותר, ועל כן יש לדחות את הבקשה כשהמבקש היה צריך להגישה לבית המשפט העליון.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי במסמכים הרלוונטיים, לרבות בהחלטות של כב' הרשמת בבית המשפט העליון, הגעתי לכלל המסקנות הבאות:

משהוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בבית משפט זה, שנידונה לגופה ונדחתה, הגם שבבקשה ובדיון עצמו לא הוזכר כלל ההליך שהוגש בבית המשפט העליון, אין מקום לפתוח מחדש בבית משפט זה את ההחלטה של כב' השופט טל מיום 4.9.11.